אריזה חדשה

החוק להסדרת הטיפול באריזות התשע"א־2011, הידוע כ"חוק האריזות", מחייב את היבואנים והיצרנים להגיש דיווח שנתי מבוקר על ידי רואה חשבון. במקביל לכניסת החוק לתוקף, פורסם נוסח מוסכם של חוות דעת, אשר נכתב על ידי המשרד להגנת הסביבה ולשכת רואי חשבון על בסיס של ידע תיאורטי והנחות הצדדים בנוגע לחוק החדש. בשנה האחרונה, לאחר מספר שנות ניסיון של כל הצדדים, עלה הצורך לעדכן את חוות הדעת לפרקטיקה הנהוגה. מאמר זה מסביר את הצורך בשינוי ומתמקד בפרשנות של חוות הדעת החדשה.

חוות הדעת הישנה כללה מספר מונחים שנרשמו בה אך לא קיבלו הסבר או פרשנות כלשהם. הדבר הוביל לכך שרואי החשבון חתמו, לדוגמא, על אישור שהם בדקו את "קטלוג האריזות", על אף שלא ברור מה הכוונה במונח "קטלוג אריזות". השימוש במונחים לא־מבוארים והסגנון שבה נכתבה חוות הדעת גרמו לכך שהיא היתה קשה להבנה, וכפועל יוצא מכך – גם לביצוע.

חוות הדעת דרשה מהיבואנים והיצרנים לקבל שירות מ"מעבדה מוסמכת". למונח זה של "מעבדה מוסמכת" נמצאה פרשנות רק במקום אחד (מכתב שנשלח ממשרד להגנת הסביבה לתאגיד ת.מ.י.ר.). במכתב, מלבד קבלת מפרט מיצרן האריזה, נאמר, כי יש להשתמש בשירותי מעבדה ייחודית לה יש תקנים והסמכה מתאימים. מובן שמי שהיה בוחר להשתמש בשירותי מעבדה כאלה היה משלם סכומי כסף לא מבוטלים, דבר שהוביל לכך שבפרקטיקה הרוב המוחלט של היבואנים והיצרנים לא עמדו בתנאי זה.

חוות הדעת כללה דרישה, לפיה רואה החשבון יבצע בדיקה של 5% ממוצרי החברה (עד 50 מוצרים). ביצוע הבדיקה, כפי שנרשמה, תיצור עבודה של ימים שלמים אותם יצטרך המבקר לבצע במחסני החברה.

כל אלו הובילו לכך שרואי החשבון, שהתמחו בתחום הביקורת לחוק האריזות, מצאו את עצמם חשופים בכך שהם חותמים על חוות דעת בעייתית מאוד, ולאחרונה אף החלו להקפיד במשרד להגנת הסביבה על הנוסח האחיד שלה. בעקבות הבעייתיות בחוות הדעת עלה כאמור הצורך לבצע שינוי מהותי.

מכיוון שחוות הדעת הראשונה נכתבה בטרם יושם החוק ובוצעו ביקורות, ובפועל התברר שהיו בה בעיות מהותיות, היה נכון יותר לכתוב חוות דעת חדשה ולא לבצע עריכה ותיקונים בחוות הדעת הישנה. חוות הדעת החדשה נכתבה בשיתוף פעולה מלא של נציגי המשרד להגנת הסביבה, רואי חשבון המתמחים בחוק האריזות, רואי חשבון המתמחים בביקורת ונציגי חברות המתמחים ביישום החוק אצל יבואנים ויצרנים.

עיקר השינויים בחוות הדעת היו בכתיבה מחדש של פעולות הביקורת. הרציונל שעמד מאחורי השינויים הוא לכלול בחוות הדעת בדיקות שניתנות לביצוע אצל כל המבוקרים, ללא קשר לגודלו של המבוקר או לסוג פעילותו, וזאת בניסוח פשוט ומובן שיקל על רואה החשבון המבקר להבין ולבצע את הבדיקה הנדרשת, על מנת להשיג מידה סבירה של ביטחון שהדוח לא כולל הצגה מוטעית מהותית.

חוות הדעת נכתבה בהסתמך על הידע המקצועי של רואה החשבון המבקר ובקיאותו בתחום הביקורת. הפעולות נרשמו בסדר כרונולוגי, אשר אמור לשקף את הסדר הנדרש מרואה חשבון מבקר: תחילה הכרת המבוקר והתהליך, ורק לאחר מכן בדיקות מבססות ופרטניות.

הבדיקה הראשונה היא סקירת התהליך, החל מאיסוף הנתונים ועד להצגתם בדוח. באמצעות בדיקה זו רואה החשבון מנתח את הסיכונים ואת נקודות התורפה ולומד את התנהלותה של החברה, בהיבט של חוק האריזות. על רואה החשבון ללמוד ולהבין את התהליך החל מייצור המוצר אצל יצרנים או אריזתו אצל יבואנים ועד למכירתו, וכיצד בתהליך זה מנוטרים ונרשמים הנתונים הנוגעים לחוק האריזות, לרבות בעלי תפקיד במבוקר ובקרות מתאימות.

הדיווח למשרד להגנת הסביבה נעשה באמצעות קבצי אקסל הערוכים בהתאם למתכונת הדיווח הנדרשת. על כן, אצל כל מבוקר שמעביר קבצים המתקבלים ומאושרים ככאלו שהתקבלו, ניתן לראות אותם כערוכים בהתאם למתכונת.

הבדיקה השנייה היא זו המוודאת, כי החישובים והנתונים הכלולים בדוח של חוק האריזות והמערכות המסייעות להרכיבו, מתאימים לספרי העסק - בדגש על נתוני המכירות אשר הן אלו שלפיהן המבוקר מדווח. מרכיב חשוב מאוד נוסף בבדיקה השנייה הוא אופן החישובים שבוצעו (ניתן לבדוק באמצעות יחסים שונים כדי לבדוק את סבירות הנתונים ובחינות טכניות של החישובים עצמם) ובחינת ההנחות והאומדנים שבהם משתמש המבוקר.

הבדיקה האחרונה תבסס למבקר את חוות דעתו, על ידי בדיקות מדגמיות של מוצרים (יש לשים לב שהנדרש הוא 5% ממשקל פסולת האריזות, ולא כפי שנכתב בעבר 5% מסך המוצרים), ובדיקה שכל הנתונים הכלולים בדוח של חוק האריזות מתאימים למצב בפועל.

את הבדיקות הללו אפשר לבצע בדרכים שונות בהתאם לשיקול דעתו של המבקר. כך לדוגמה ניתן לבדוק את משקל האריזות באמצעות בדיקת מסמכי היצרן או היבואן הרשמי, או על ידי שקילת האריזה באמצעות משקל על ידי המבקר או המבוקר. מובן שעל המבקר לתעד ולשמור ראיות ביקורת לכל שלב בתהליך.

בתקופה זו מתחילים המבוקרים להיערך לביקורת השנתית לשנת 2017 אשר תהיה השנה הראשונה לשימוש בחוות הדעת החדשה, ונקווה שזו תתן מענה לכל הבעיות שעלו.
פרויקט נוסף, שמתוכנן לצאת לדרך בקרוב הוא דיון בחוות הדעת של רואי החשבון בנוגע לחוק הפסולת האלקטרונית, עם כל הגופים הרלוונטיים. בסופו יישקל הצורך לשנות את הנוסח הקיים.

רו"ח דולב חסיד, משרד קבקוב־בלאס