כניסה | הרשמה
שורה של הדגשים ועדכונים עם סיומה של שנת 2018, וגם כאלה שכדאי לשים לב אליהם בכל השנה
התרת דמי הביטוח הלאומי בניכוי לצורכי מס
לצורך תשלום דמי ביטוח, חייב המבוטח לקבל הודעת חיוב שאותה יש לשלם. דמי ביטוח המשולמים ללא הודעת חיוב, נחשבים לתשלום ביתר ואינם כלולים בתשלומים המותרים בניכוי לצורכי מס הכנסה. יש לשים לב שרק 52% מדמי הביטוח הלאומי ששולמו בפועל, מותרים בניכוי לצורכי מס. דמי ביטוח הבריאות אינם מותרים בניכוי.
תשלום דמי הביטוח באמצעות הסדר תשלומים מכל סוג (בהמחאות, בהוראת קבע בכרטיס אשראי, בהוראת קבע בבנק או בקיזוז מגימלה) מותר בניכוי לצורכי מס רק בשל התשלומים שנפרעו עד תום שנת המס. תשלום ששולם בעיסקה בודדת בכרטיס אשראי מותר במלואו בניכוי במועד ביצוע העיסקה (אף אם חולק לתשלומים או בקרדיט).
באישור השנתי לשנת 2018 נכללים תשלומים ששולמו עד סוף שנת המס 2018 בגין החיובים הבאים:
> חיוב לתקופה רטרואקטיבית עם מועד חיוב עתידי לתשלום עד 14 בפברואר 2019.
> הפרשי שומה שמועד החיוב העתידי לתשלומם הוא 14 בפברואר 2019.
> מקדמת חודש דצמבר 2018 שמועד תשלומה הוא 15 בינואר 2019.
> מקדמת חודש דצמבר 2018 המשולמת בהוראת קבע בבנק או בכרטיס אשראי.
> הגדלת מקדמות שמועד החיוב העתידי בגינן הוא עד 3 במארס 2019.
ייתכנו תקלות בקליטת התשלומים אשר משולמים ביום האחרון של השנה והם נקלטים באישור השנתי של השנה הבאה. אם המועד לתשלום הוא לפני 14 בפברואר בשנה העוקבת (או לפני 3 במארס לעניין מקדמות), אזי יש לשלוח לביטוח הלאומי את צילום הקבלה, כדי לתקן את האישור.
הוראת קבע והסדר תשלומים
הוראת קבע לביטוח הלאומי יכולה להיות בבנק או בכרטיס אשראי. הוראת קבע קיימת אינה חלה באופן אוטומטי על הפרשי שומות ועל תשלומים אחרים שאינם מקדמות שוטפות. המבוטח אמור לבקש להחיל עליו את הוראת הקבע לצורך הסדר תשלומים במקום הסדר בהמחאות. תשלום באמצעות הוראת קבע לחיוב חודשי בכרטיס אשראי מאפשר למבוטח לא לחרוג מהסכם המסגרת הקיים בינו לבין חברת האשראי.
כל תשלום במסגרת הסדר התשלומים מוכר לצורכי מס הכנסה בהתאם למועד התשלום.
אפשר לבצע תשלומים באמצעות הסדרי תשלומים בהמחאות (וחתימה על הסכם) בתיאום מוקדם עם פקיד הגבייה בסניף או באמצעות קובץ ייצוג לקוחות למייצג מורשה. את ההמחאות יש לשלוח מיד בדואר, ויש להקפיד על מועד התשלום הראשון שממנו מתחיל ההסדר.
תשלום בכרטיס אשראי בעיסקה בודדת
הסכום לתשלום בכרטיס אשראי בעיסקה בודדת ניתן לביצוע בביטוח הלאומי בתשלום אחד, כאשר החלוקה לתשלומים היא של חברת האשראי, או בתשלומי קרדיט. יום הערך בביטוח הלאומי של תשלומים שבוצעו בכרטיס אשראי הוא יום התשלום שבו בוצעה העיסקה.
תשלום של עיסקה בודדת בכרטיס אשראי נעשה לפי תנאי הכרטיס, כולל לעניין חסימת המסגרת של כרטיס האשראי.
עובד עצמאי
הביטוח הלאומי פרסם ב¯28.5.2018 את חוזר ביטוח/1457 (חוזר גל"ש/1440), שקובע כללים אחידים בסגירת עיסוק עובד עצמאי בדיעבד ובשינוי עיסוק מעובד עצמאי שעונה להגדרה למי שאינו עונה להגדרה ולהיפך. המבוטח חייב למלא טופס 6101, שבו הוא מצהיר על שינוי העיסוק או על סגירת התיק. פקיד הגבייה יקבל ללא אסמכתאות הצהרה מתחילת השנה השוטפת בלבד. המייצגים מתבקשים שלא לעכב את הבקשות האלה ולפנות לביטוח הלאומי בזמן אמת, ככל שניתן.
בהקשר לכללים האלה, בכל בקשה לגימלה כדאי להקפיד על עדכון העיסוק בזמן, כי שינוי רטרואקטיבי לא בהכרח יתקבל - לדוגמא בעת תביעה לקיצבת נכות כללית או לדמי אבטלה.
האחריות על הדיווח לביטוח הלאומי ולתשלום דמי הביטוח חלה רק על העצמאי (ועל מי שחייב בדמי ביטוח בעד עצמו). אי רישום כ"עובד עצמאי", או אי תשלום דמי הביטוח במועד, או דיווח על הכנסה נמוכה מדי לצורך תשלום מקדמות, עלולים בתנאים מסוימים לשלול זכויות לגמלאות, כולן או חלקן.
יש חשיבות רבה לעדכון מעמד מבוטחת בהיריון כ"עובדת עצמאית" אם היא עונה על הגדרת "עובדת עצמאית" ואינה רשומה כנדרש. הרישום ובעיקר חובת התשלום חייבים להתבצע לפני היום הקובע לשמירת ההיריון או הלידה. הדבר נכון גם לכל מי שבכוונתו לתבוע דמי לידה והורות, לרבות בן הזוג שמתכוון לצאת לחופשת לידה ולתבוע דמי לידה, להורה מאמץ, להורה מיועד ולמשפחות אומנה.
בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 23629-06-16) דחה את תביעתה של רונית אזולאי לתשלום גימלה לשמירת היריון ודמי לידה, מאחר שדמי הביטוח שולמו רק לאחר הלידה. בית הדין דחה גם את תביעתה להענקה מטעמי צדק, כיוון שלא נבצר ממנה לשלם את דמי הביטוח.
תיקון מקדמות דמי ביטוח
אם הכנסות המבוטח בפועל שונות מההכנסה שעל פיה חושבו מקדמות דמי הביטוח, אפשר להגדיל או להקטין את המקדמות באמצעות טופס שנועד למטרה זו, שנמצא באתר הביטוח הלאומי.
התנאים להוכחת הצורך בשינוי בשיעור המקדמה מצויים בתקנה 4 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות) והם: שומה לשנה הקודמת, שינוי מקדמות במס הכנסה, שינויים במחזור העסקאות שדווחו לצורכי מס במהלך שלושה חודשים רצופים בשנה השוטפת מול הדיווחים המקבילים למס הכנסה בשנה הקודמת, או נימוקים משכנעים אחרים.
בהתאם לתקנות, שינוי מקדמות אפשרי עד 31 בדצמבר באותה השנה, פעם אחת בכל רבעון (ארבע פעמים בשנה). כאשר הטופס משמש להגדלת מקדמות, רשאי לחתום עליו המבוטח או המייצג, ואילו הקטנת מקדמות מחייבת בכל מקרה חתימה של המבוטח; מייצג אינו רשאי לחתום במקום המיוצג, אלא למסור הודעה על ההכנסות הצפויות.
שינוי מקדמות אינו משנה את מעמדו של המבוטח בביטוח הלאומי. כלומר: שינוי סוג מעצמאי שאינו כלול בהגדרת עובד עצמאי ל"עובד עצמאי", או ההיפך, מחייבים דיווח של המבוטח בטופס בל/6101 (דין וחשבון רב¯שנתי). אי אפשר לתקן באופן רטרואקטיבי מקדמות של שנה קודמת.
העברת תלוש משכורת כאשר למבוטח יש הכנסות נוספות החייבות בדמי ביטוח
מבוטחים שחייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם כעצמאים או כבעלי הכנסות פסיביות, שהם גם שכירים בו זמנית, יעבירו תלושי משכורת לביטוח הלאומי (לתחום גבייה מלא שכירים בסניף). זאת, כדי שהמידע הקיים במחשב הביטוח הלאומי יהיה מעודכן.
כאשר המידע אינו מעודכן או אינו מאומת, המבוטח משלם בשלב הראשון דמי ביטוח בשיעור המלא במקום גם בשיעור המופחת, או משלם דמי ביטוח בשיעור מופחת בעוד שהיה אמור לשלם רק בשיעור המלא.
הרחבות בעניין שכר דירה למגורים כעסק
הביטוח הלאומי טרם פרסם הנחיות בעניין הכנסות משכר דירה למגורים, שהיו פטורות מדמי ביטוח והפכו להכנסות מעסק בעקבות דיוני שומות בעקבות הלכת לשם ובירן בבית המשפט העליון. הביטוח הלאומי מסר לנציגי המייצגים, כי פסיקת העליון קובעת גם ביחס לביטוח הלאומי, וככל שפקיד השומה יקבע את סיווג ההכנסות האלה מעסק - גם הביטוח הלאומי יתייחס להכנסה כהכנסה מעסק, כפוף למבחני הגדרת עובד עצמאי שבסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.
דמי ביטוח מופחתים בשל זכאות לגימלה
מעסיק שמדווח על עובד כמבוטח בשיעורי דמי ביטוח מופחתים בשל זכאות לגימלה [לפי סעיף 351(ד) לחוק הביטוח הלאומי], חייב לוודא שבידיו נמצא אישור מהביטוח הלאומי המעיד על התנאים המזכים בהטבה.
הביטוח הלאומי מסר באיגרת למעסיק לשנת 2018, כי חובה לקבל אישור בכל שנה על קבלת הקיצבה מהביטוח הלאומי, בכל גימלה שמזכה בתשלום דמי ביטוח מופחתים.
הנחה בדמי הביטוח ניתנת כאשר המבוטח מקבל מהביטוח הלאומי קיצבת נכות כללית מלאה לתקופה של שנה לפחות או לצמיתות (כולל התקופה בת 36 חודשים לאחר הפסקת הזכאות בשל הכנסות), קיצבת נכות מעבודה בשיעור 100% לצמיתות, או קיצבת אזרח ותיק. .
למרות הוראות מפורשות אלו, הביטוח הלאומי הקל על מבוטחים בגיל פרישה ופרסם בחודש מארס 2012 כדלקמן: כדי שעל משכורתו של עובד שכיר בגיל פרישה המקבל קיצבת נכות מעבודה, יחולו הכללים שחלים על מי שמקבל קיצבת אזרח ותיק לעניין תשלום דמי ביטוח, עליו להגיש תביעה לקיצבת אזרח ותיק, לבחור שלא לקבל קיצבת אזרח ותיק ולמסור למעסיק את אישור הזכאות העקרוני. עובד שלא מסר למעסיק אישור זה, ינוכו ממנו דמי ביטוח על פי החוק והמעסיק יעביר את חלקו בהתאם.
המעסיק יחזיר לעובד דמי ביטוח שנוכו ביתר, אם קיבל מהעובד באיחור את אישור הזכאות לקיצבת אזרח ותיק, ואם טעה וניכה דמי ביטוח מעובד שזכאי לקצבת אזרח ותיק. הדיווח על שינוי סטטוס נעשה ב"קובץ זיכויים" שבע שנים אחורנית.
אם המעסיק טעה ולא ניכה את דמי הביטוח, עליו לחייב את העובד ולתקן את הדיווחים.
צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים
מי שמשלם תשלומים למרצים, למדריכים, לשומרים, לשחקנים, למורי דרך ולאחרים, חייב לבחון אם מתקיימים יחסי עבודה לפי חוקי העבודה. אם לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק, המשלם חייב לבחון אם תנאי העבודה מחייבים אותו לנכות מנותני השירות האלה דמי ביטוח כעובדים שכירים ולדווח עליהם לביטוח הלאומי, בהתאם לצו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים. יש לשים לב שברירת המחדל היא כמעסיק משני, לעניין תיאום דמי הביטוח (טופס 103 להצהרה על מעסיק עיקרי).
עמדת הביטוח הלאומי שהובהרה בפגישות עם נציגי המייצגים היא, שתנאי הצו נבחנים במשך 12 חודשים רצופים מיום ההופעה הראשונה או ההרצאה הראשונה. על המשלם להיערך לניכוי דמי הביטוח לפי הצו כבר בתשלום הראשון, או לתקן את הדוחות.
עוד נמסר, כי הדיווח לביטוח הלאומי ותשלום דמי הביטוח לפי הוראות הצו נעשה על ההכנסה ללא מע"מ, בהתאם לחודש שבו ניתן השירות ולא לפי חודש התשלום, כאמור בסעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי.
לצורך זכאות לגמלאות, המשלם אמור למסור לנותן השירות אישור חודשי ולא אישור שנתי על ההכנסות בחודש שבו עבד בפועל.
מי שמשלם תשלום על פי צו זה ומנכה דמי ביטוח ממקבל התשלום, מדווח לביטוח הלאומי מדי חודש בטופס 102. פעם ברבעון יש להעביר את קובץ המבוטחים הללו לביטוח הלאומי, על פי הוראות שמצויות באתר הביטוח הלאומי (לשידור קובץ מרצים ואומנים) בטופס בל/652.
פרט 13 לתוספת הראשונה מפרט את התנאים שבהם נכללת הופעה אמנותית במסגרת הצו. הצו תוקן בתחולה על הסכמים חדשים החל מ¯1.5.2018. לאחר התיקון חל הצו בכל מקרה של הופעה אמנותית, שלגביה נערך הסכם עבודה בכתב לסדרה של חמש הופעות לפחות או לרבע שנה לפחות. כאמור, הביטוח הלאומי בוחן את ההתקשרות לתקופה של רבע שנה לפחות או חמש הופעות לפחות בתוך תקופה של 12 חודשים.
כדי להימנע ממצב של כפל דמי ביטוח על אותן הכנסות בשנים הקודמות – פעם אחת כשכיר לפי הצו, ופעם שנייה מההכנסה המדווחת ממקור עצמאי למס – יש להעביר לפקיד הגבייה בסניף הביטוח הלאומי את אישור מקבל השירות על ניכוי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות, כדי שיפחית מהשומה את ההכנסות שמהן נוכו דמי הביטוח. יש לשים לב שאם נוכה לפי הצו השיעור המלא בלבד של דמי הביטוח, והעצמאי אינו עובד שכיר במקום נוסף, יש לתבוע את החזר דמי הביטוח בשיעור המופחת.
טופס 126 מקוון שמועבר לביטוח הלאומי החל מיולי 2016
לפי סעיף 355(א1)(1) לחוק הביטוח הלאומי, מעסיק (למעט משק בית פרטי) או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש לביטוח הלאומי באופן מקוון דין וחשבון על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח, במועדים אלה:
> עד 18 ביולי בכל שנה – לגבי החודשים ינואר¯יוני של אותה שנה (מספר 1).
> עד 18 בינואר בכל שנה – לגבי החודשים ינואר¯דצמבר של השנה שקדמה לה (מספר 2).
שידור טופסי 126 שלעיל מתבצע לפי המידע הקיים, ללא צורך בהתאמות הנדרשות בדרך כלל לפני הגשת טופס 126 למס הכנסה.
> לפי מועד הגשת טופס 126 לרשות המיסים (מספר 3).
הכוונה בסעיף זה למבנה זהה למבנה הדיווח של טופס 126 שמשודר למס הכנסה פעם בשנה (בתוספת של מספר תיק הניכויים הפעיל בביטוח הלאומי במקום מספר התיק במס הכנסה). הטופס ישודר גם לביטוח הלאומי לאחר המועד שהוא משודר למס הכנסה, ובגינו ממילא התבצעו כל ההתאמות הדרושות לדיווחים השוטפים ולספרי המעסיק, כמקובל. מעסיק שאין באפשרותו לשדר טופס 126, ידווח בטופס מקוון באינטרנט. מי שחייב להגיש דוח לביטוח הלאומי ולא הגיש אותו במועד – יחויב בקביעה בהעדר דוח, החל מחודש דצמבר 2018.
תיאום דמי ביטוח מראש בשיעור המופחת
תיאום דמי ביטוח לפי טופס 644 מבוצע מהחודש שבו העובד החל לעבוד אצל המעסיק המשני, או מחודש ינואר בשנה הנוכחית, או לפי התקופה שבאישור מהאינטרנט. העובד אינו יכול לקבל החזר דמי ביטוח בשנה הנוכחית מהביטוח הלאומי. אם לא בוצע תיאום, אזי ההחזר ייעשה בשנה הבאה. כאשר המעסיק מזין את ההכנסה רטרואקטיבית, נוצרת יתרת זכות. דיווח על הפרשי שכר שליליים של עובדים מתבצע באמצעות שידור קובץ בלבד.
תיאום דמי ביטוח בשל הכנסה שמעל ההכנסה המירבית
עובדים ומקבלי פנסיה מוקדמת שהכנסתם הכוללת היא מעל ההכנסה המירבית החייבת בדמי ביטוח, מקבלים אישור לתיאום דמי ביטוח לשנה השוטפת בביטוח הלאומי לפי טופס בל/753 שנמצא באתר הביטוח הלאומי. כדאי לשלוח את הבקשה לתיאום לשנת 2019 כבר בינואר 2019.
לטופס יש לצרף טופסי בל/100 מודפסים וחתומים של השנה השוטפת והשנה שקדמה (או לפחות 12 חודשים שקדמו לחודש הבקשה), מכל מקורות ההכנסה, ולהצהיר מי המעסיק העיקרי של העובד. בשלב זה מטפל באישורים האלה תחום רציפות הביטוח במשרד הראשי (פקס 02-5386520). באיגרת שפרסם הביטוח הלאומי למעסיקים בינואר 2018 נאמר, כי פטור מתשלום דמי ביטוח אצל המעסיק המשני לא יתבצע ללא אישור לתיאום מהביטוח הלאומי.
התיישנות של החזר דמי ביטוח
החזר דמי ביטוח בשל תיאום שלא נעשה מראש, ניתן עד שבע שנים לאחור (לא כולל את השנה השוטפת). הביטוח הלאומי פרסם חוזרים המפרטים את אופן הטיפול בהחזרים (התיישנות החזרי דמי ביטוח).
הרחבת הפטור מדיווח על עובד זר סיעודי במשק בית
ב¯24.4.2018 פרסם הביטוח הלאומי את חוזר מעסיקים/1476 שמרחיב את האוכלוסייה הזכאית לפטור מתשלום ומדיווח בגין עובד זר במשק בית בתחום הסיעוד, בתחולה מ¯1.4.2018. התנאים המצטברים חלים רק על מי שמקבל גימלה בפועל ומעסיק עובד זר (כל בן זוג נבחן בנפרד), והם כדלקמן:
> קבלת גימלה בפועל באחת מהאפשרויות להלן: המטופל הסיעודי מקבל גימלת סיעוד בכסף; המטופל הסיעודי מקבל גימלת סיעוד באמצעות חברת כוח אדם ומשלם לעובד את ההשלמה; המטופל הסיעודי מקבל גימלת שירותים מיוחדים.
> למטופל הסיעודי יש תיק משק בית בביטוח הלאומי.
> קיים הסכם העסקה בכתב בין המטופל הסיעודי למטפל הזר.
> קיימות הוכחות לתשלום המשכורת באופן קבוע מדי חודש (כמו העברה בנקאית או המחאה לחשבון העובד הזר).
מתוך השכר שהמעסיק הסיעודי משלם לעובד הזר באופן פרטי, כהשלמה מעבר לשכר שמשולם על ידי חברת כוח האדם או מעבר לגימלה המשולמת על ידי הביטוח הלאומי, פטורים 5,500 שקל לחודש מדיווח ומתשלום דמי ביטוח לאומי. כלומר, על כל סכום השלמה שעולה על 5,500 שקל, חייב המטופל הסיעודי לדווח ולשלם את דמי הביטוח הלאומי בעד העובד הזר.
מודגש בחוזר, כי אי עמידה בכל התנאים המצטברים תחייב את המטופל הסיעודי לדווח ולשלם על כל סכום המשכורת המשולמת לעובד הזר.
מיסוי רווחי חברה – השלכות על הביטוח הלאומי
חוק ההסדרים לשנת 2017 הוסיף לפקודת מס הכנסה את סעיפים 3(ט1) ו¯62א, בתחולה מ¯1.1.2017. נציגי לשכת רואי חשבון ולשכת יועצי המס נפגשו עם נציגי הביטוח הלאומי מספר פעמים כדי לדון בנושא, ובינתיים לא פורסמו הנחיות.
לתיקוני חקיקה אלה יש השלכות רבות על החבות בדמי ביטוח, על זכאות מבוטחים לגמלאות, ועל האפשרות של הביטוח הלאומי לדרוש ממבוטחים להחזיר גמלאות שקיבלו בעבר, כיוון שמדובר בהכנסות לפי סעיף 2 לפקודה. הדוחות האישיים המוגשים לרשות המיסים בגין שנת 2017 כוללים הכנסות החייבות במס מכוח סעיפים 3(ט1) ו¯62א לפקודה. מומלץ לבחון את השלכות החקיקה גם לגבי ההתנהלות בשנת 2018.
עולה חדש ותושב חוזר
העולה החדש והתושב החוזר מצהירים בהגיעם לארץ, כי יגורו בישראל במגורי קבע ולאור זאת הם מקבלים בביטוח הלאומי מעמד של תושבי ישראל. אולם, אם מתברר לפקיד הביטוח הלאומי שמרכז החיים של המבוטח לא עבר לישראל אף על פי שהצהיר על כך, התושבות תתבטל רטרואקטיבית מיום הכניסה לארץ, וכך גם הזכויות בקופת חולים וגם גמלאות שקיבל כתושב ישראל.
<קצבאות לתושב חוזר ותיק ולעולה חדש>
כאשר תושב חוזר ותיק ועולה חדש תובעים גימלה מהביטוח הלאומי, הם מתבקשים לדווח על הכנסותיהם מכל המקורות, בארץ ובחו"ל, בהתאם לכללים שבכל גימלה. חשוב מאוד לזכור, כי ההכנסות המדווחות לצורך גמלאות כוללות בדרך כלל את ההכנסות מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה - גם אם הכנסות אלה פטורות ממס או פטורות מדמי ביטוח, וגם אם אין צורך לדווח עליהן לשלטונות המס.
הכנסות של עולה חדש ותושב חוזר ותיק – תיקון 168
הביטוח הלאומי מסר בינואר 2018 לנציגי לשכות המייצגים: ברשות המיסים קיים פטור מתשלום ומדיווח למשך עשר שנים לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק בעלי הכנסה מחו"ל. בביטוח הלאומי ההכנסה מחויבת בתשלום דמי ביטוח ככל שמתקבלת שומה או אם מתקבל מידע מהמבוטח עצמו.
הועלתה השאלה מדוע אין הקבלה בין מתן הפטור על ידי רשות המיסים לפטור בביטוח הלאומי. הוסבר, כי הביטוח הלאומי אינו נכלל בפטור זה. לביטוח הלאומי יש רשימה סגורה של הכנסות פטורות. המיעוט מאוכלוסייה זו שמגיש תביעות לביטוח לאומי בהן נדרש מבחן הכנסות, מתבקש לדווח על ההכנסה. הביטוח הלאומי מחויב לבצע חישוב וחיוב דמי ביטוח, מאחר שכאמור מדובר בהכנסה חייבת.
חיוב בדמי ביטוח לפי שומה למבוטח בחו"ל
הובא לידיעת נציגי הלשכות בינואר 2018, כי באתר האינטרנט מפורסמת הנחיה, לפיה תושב ישראל השוהה בחו"ל ואין לו הכנסות, חייב בתשלום דמי ביטוח בשיעור הקבוע בחוק. אם יש לו הכנסות מחו"ל, יחויב בהתאם לשומה שתתקבל ממס הכנסה. כל עוד לא מתקבלת שומה, יחויב לפי המינימום.
רו"ח אורנה צח¯גלרט, חברת נשיאות לשכת רואי חשבון ויו"ר ועדת הקשר עם הביטוח הלאומי.
הצטרף ללשכה
